סיכום תערוכת כיתת היום - ותמונות לרוב!

שלום לכולם.
היום נסגרת תערוכת תלמידי ובוגרי כיתת היום.
לדעתי הייתה תערוכה נהדרת! בשבילי זו גם הייתה חוויה מיוחדת, עבודות שלי לא היו תלויות על קיר מאז שלמדתי במגמת אמנות בתיכון..
התערוכה הרגישה לי כמו סיכום אמיתי של השנה שחלפה. לדעתי כל אדם שנכנס לתערוכה הרגיש את הרצינות, ההתמדה, והעבודה הקשה של תלמידי כיתת היום. 
זה גרם לי לצפות בקוצר רוח לשנה הבאה! שתתחיל כבר.. :)

לקח חשוב שלמדתי מהתערוכה הוא שאמנים לגמרי לא אובייקטיבים לגברי העבודות שלהם.
המורים בחרו את הציורים מתיק העבודות של התלמידים והחליטו מה יתלה על הקיר, ובאיזה סדר.
בהתחלה הייתי מופתע כי חלק מהעבודות האהובות עלי לא נבחרו, ואחרות שאני אוהב פחות נבחרו במקומן. לאחר מכן גיליתי שטוב שכך היה, אנשים שראו את העבודות לראשונה כמעט תמיד אהבו במיוחד את אותן עבודות שהופתעתי שנבחרו! אם אני הייתי בוחר אילו עבודות שלי לתלות, העבודות שהתגלו כאהובות הקהל בכלל לא היו על הקיר.
מסקנה - האמן, שעבד על העבודות וחווה את התהליך של הציור לגמרי עיוור לפעמים לתוצאה הסופית. 
תנו לאוצרים לעשות את עבודתם. P:

בית הספר החליט לא לפרסם שמות השנה.
הרבה אנשים שאלו אותי מי עשה מה, של מי הקיר הזה והזה.. ועוד ממשיכים לשאול. 
אז החלטתי שעכשיו, כשהתערוכה נסגרת, אפשר לפרסם את השמות כדי שאנשים יוכלו לדעת מי צייר את העבודות שהם אהבו במיוחד.

אז צילמתי את כל קירות התערוכה. חלק מצולמים קצת בזווית כי מאוד ניסיתי שיהיו מינימום השתקפויות.

קיר ההעתקים מברלין (ההשתקפות המעצבנת הזאת!! לא הצלחתי לחמוק ממנה)

 מימין לשמאל, לילית בן יעקב ואיילת כץ.

 ארז אהרון

ענבל מארי כהן

 

 עדי גרף

 אביב קלר

 בועז לוונטל

מרינה מרמר

 אופיר בגון

מימין לשמאל, חדווה מזרחי ופיטצום טקלמריאם

 חן גושן :) 

נועה סימון

 מימן לשמאל, ארתור יעקובוב וחני כהן-זדה

מימין לשמאל, מלי לסקר וענבל מזרח

מימן לשמאל, קלייר הווארד וירדנה לישנסקי

קלייר הווארד 

בנוסף החלטתי לצלם בנפרד כמה עבודות שאהבתי במיוחד.

אם מישהו מרגיש שהצילום לא עושה צדק לעבודה תגידו לי ואני אסיר את הצילום. עשיתי מה שיכולתי עם תנאי התאורה והמצלמה של האייפון.. היו עוד עבודות שרציתי לצלם אבל לא הצלחתי לצלם אותן בלי השתקפויות.

 

זהו להיום!

אשמח מאוד לשמוע מה אתם חשבתם על התערוכה. מה אהבתם במיוחד? האם יש לכם שאלות? הצעות..?

המשך סופ"ש מעולה לכולם.

חן. 

דיבור על ציורי נוף (והרבה תמונות)

שלום לכולם, מה שלומכם?
קודם כל אני רוצה להגיד שאפשר עכשיו להירשם לשירות עידכונים מהבלוג ישר למייל! זה נורא קל ולוקח כמה שניות, הביטו בצד ימין למעלה של העמוד ותראו את זה. בנוסף שיניתי את ההגדרות כך שגם משתמשים לא רשומים יכולים להגיב. אז הרגישו חופשיים להגיב כל העולה על דעתכם. :)

ועכשיו לעניינינו,
אתמול כיתת יום שישי של רן טננבאום קמו מוקדם ונפגשו לאחד מבין שני סשנים מתוכננים של ציור נוף בטבע.
החוויה הייתה מצויינת. התלמידים ציירו ורשמו מהבוקר עד אחר הצהריים, והם יחזרו על אותה מתכונת בשבוע הבא. כך שתהיה הזדמנות להשלים גם את העבודות שלא הספיקו לסיים.

אני אתחיל בלספר קצת מהחוויה האישית שלי על הקושי של ציור בנוף. בכל יציאה שלי לנוף אני מוצא שחוץ מהסרבול, החום, ושאר הקשיים הפיזיים, יש גם קושי ציורי בנוף שפחות מורגש מבחינתי בציור בסטודיו. בנוף, הרבה יותר מבסטודיו, יש נטייה ללכת לאיבוד בחיפוש המוטיב. האפשרויות כל כך אין-סופיות וקשה לדעת מה לבחור או לפי מה לבחור. הרדוקציה שנעשית בנוף בעיקר בציור פרמייה-קו ("מכה ראשונה" בצרפתית, ציור חד פעמי שלא מתכננים לחזור אליו), היא כל כך ראדיקלית שלפעמים שגם כשהצבעים והטונים במקום הציור מתקשה לייצר את אשליית המרחק והעומק שציורי נוף מנסים לייצר. אפשר להגיד שברוב המקרים אם הטונים והצבעים עובדים יפה אבל הציור קורס זה אומר שהמוטיב היה חלש מלחתחילה.
אז איך בעצם בוחרים מוטיב טוב? מה כדאי לחפש? שאלתי את רן והוא נתן לי רשימה של דברים שכדאי לחפש במוטיב. חשבתי הרבה איך אני עושה לעצמי סדר בראש, ואיך אני אסביר את זה לאחרים בצורה פשוטה שקל לזכור. הגעתי למסקנה שאת רוב הדברים שהוא הסביר לי אפשר לסכם בחיפוש מוטיב עם וריאציה נכונה ומספקת בכל אחד משלושת מרכיבי הצבע.
אז פירקתי את זה לשלושת מרכיבי הצבע - טון, גוון וכרומה. אני אסביר על המרכיבים ממש על קצה המזלג למי שלא יודע לפני שנמשיך: טון - כמה הצבע כהה או בהיר. גוון - מה המיקום של הצבע על גלגל הצבעים (אם הוא נוטה לירוק, צהוב, כחול וכו'). כרומה - ה"רוויה" של הצבע, כמה הצבע עז או שבור. ראו סולם מנסל. סולם מנסל דורש פוסט משלו כדי להרחיב עליו, אני מקווה שאכתוב אחד בקרוב. נחזור לנושא הנוף.
במוטיב טוב בנוף דרושה וריאציה מספקת בשלושת המרכיבים השונים. ברגע שאחד מוזנח הציור נחלש.
החלטתי להסביר בהרחבה דרך שלושה ציורים של קורו (Corot), אחד מציירי הנוף האהובים עלי.

נתחיל בדיבור על טון: בציור טוב צריך להיות מערך מעניין של כתמים כהים ליד בהירים. קונטרסט גבוה בין כתם כהה לכתם בהיר מניע את העין לאורך המפגש בין הכתמים. העין זקוקה ל"עוגן", נקודה בציור בה מתרחשת דרמה טונאלית אליה היא יכולה "להתמגנט" בסוף כל טיול שלה בשאר הציור.
מצאתי ציור של קורו שמראה יפה את הכוח של טונאליות:

העץ הכהה כנגד השמיים הבהירים ממגנט את המבט אליו ובשנייה הראשונה המבט נשלח מהמישור הקדמי אל האופק. כבר במבט הראשוני בציור אנו מיד מרגישים את תחושת המרחק החזקה במוטיב, ורק אחר כך מתפנים לבחון את הניואנסים במאסות הכהות. מדהים לראות כמה מופשטות ופשוטות הצורות הגדולות בציור הזה - כמה העין משלימה לעומת כמה באמת מצוייר. ברגע שיש עוגן טונאלי מוצלח שממקד את העין אליו הציור יכול לשאת אבסטרקציה מאוד רדיקאלית ועדיין להראות משכנע. בנוסף, ברוב הגדול של ציורי הנוף הקונטרסים הטונאלים חריפים יותר במישור הקדמי ומתמתנים ככל שמתקרבים לאופק.

נדבר קצת על גוונים: השימוש המעניין בוריאציה של גוונים בציור יכולה ליצור הרבה עושר צבעוני גם כשאין ניגוד טונאלי חריף. בנוף אני אוהב לחשוב על טון כמייצר אור ועל גוון כמייצר חומר. מצאתי ציור של קורו שמנצל מדהים את הוריאציה בין גוונים, והרבה פחות טונאלי מהציור הקודם:

בכל המישור האמצעי של הציור אין כמעט בכלל וריאציה טונאלית. אם היינו מעתיקים את הציור הזה בפחם כמעט כל המישור האמצעי (ורוב המישור הקידמי) היו מכוסים בטון ביניים. ובכל זאת, שימו לב כמה הוא עובד! העושר בגוונים מצליח לייצר תחושה מדהימה של חלל, של מרחק, ושל חומר. בנוסף אפשר לראות שכמו בציור הקודם נקודת הקונטרסט הדרמטית ביותר היא בין העץ במישור הקידמי לבין השמיים. וכך שוב נוצר המתח בין המישורים. השימוש כאן בטונאליות אמנם יותר מינימלי מבציור הקודם, אך הוא מושכל ואפקטיבי. 

ישנה תופעה מעניינת וחשובה בנוף הנקראת "פרסקטיבה אווירית": בדרך כלל (אבל לא תמיד) אם אותו אובייקט ימצא במישור קידמי וגם במישור מרוחק האובייקט המרוחק יהיה בגוון קרוב יותר לגוון של השמיים והכרומה שלו תרד. למשל אם יש עץ במישור הקידמי ועץ מאותו סוג קרוב לאופק סביר להניח שהעץ המרוחק יהיה יותר קרוב בגוון שלו לגוון של השמיים והוא יהיה פחות עז בצבעוניות שלו. זה נכון גם לאובייקטים וגם למישורים עצמם. נרחיב עוד בדיבור על כרומה.

כרומה: כרומה מתייחסת למידת הצבעוניות של הצבע (אני יודע שזה מוזר להגיד ה"צבעוניות" של הצבע..). חישבו על גוון מסויים בטון נתון - למשל ירוק בטון ביניים (כמו בתרשים סולם מנסל ששמתי קודם). חישבו איך אפשר לא לשנות את הטון ואת הגוון של הירוק הזה אבל עדיין אפשר להפוך אותו למאוד עז או למאוד אפור - זו מידת הכרומה.
אז איך כרומה מתנהגת בנוף? כמו שהזכרנו קודם - לפי עקרונות הפרספקטיבה האווירית. במישור הקדמי בדרך כלל אפשר למצוא את הכתמים הכי כרומטיים בציור. ככל שמתקרבים אל האופק הכרומה יורדת והצבעים נהיים פחות עזים. התחושה היא כאילו הצבע הלוקאלי של הנוף "מהול" יותר בצבע השמיים ככל שהוא מתקרב לאופק, זה נכון גם לגבי אובייקטים ספציפיים וגם לגבי הצבע הכללי של המישורים עצמם. כך כרומה מייצרת מרחק.
מצאתי ציור של קורו שמראה יפה את הקונספט של פרספקטיבה אווירית:

בציור הזה רואים מצויין איך במישורים הקדמיים יש צבעים עזים כמו ירוק, כתום וצהוב. במישור הביניים מופיעים צבעים דומים אך הם הרבה פחות עזים ויותר קרירים. במישור של ההרים על קו האופק כבר אין עזות צבעונית כלל והגוונים מאוד קרים וקרובים לקרירות של השמיים. פרספקטיבה אווירית קלאסית. חשוב להזכיר שגם כאן רוב הדרמה הטונאלית מתרחשת במישור הקדמי. הקונטרסטים הטונאליים מפוזרים בנדיבות במישור הקדמי וככל שמתרחקים הם הולכים ומתמתנים.


זהו להיום על נוף~!!
חשבתי שאני אכתוב גם על רישום בנוף, על המדיומים השונים ועל קו לעומת כתם.. אבל הפוסט לא יגמר בקצב הזה כי יש גם תמונות! אז נשמור את זה לפעם אחרת.. :)

ביום שישי הבא יש סשן נוסף בנוף. אנסה להיות שם, לצלם, ולהמשיך לכתוב על נוף גם בשבוע הבא! :)

אני גם רוצה גם לכתוב כמה מילים על פתיחת התערוכה שלנו ביום חמישי.
היו המון אנשים והחלל היה מפוצץ כמעט כל הערב. היה קשה לראות את העבודות בדיוק כמו שהיה קשה להפסיק לחייך - תודה לכל מי שהגיע ושימח אותנו!! :)
לדעתי היה מאוד מוצלח ומרגש, מקווה שגם לדעתכם.
למי שלא מספיק את הפתיחה, התערוכה תהיה פתוחה בכל יום עד ה24/09/11 מ10:00 עד 16:00!
נסיים עם כמה תמונות מהאירוע: 

כמו שאמרתי קודם, קשה לראות את העבודות... אני מבטיח להגיע לסטודיו מתישהו השבוע ולצלם תמונות נורמליות של כל הקירות. :)

אני לא מאמין שכבר אחרי 17:00! פעם הייתי כותב יותר מהר מזה.. P: 

אני חייב לעוף. המשך סוף שבוע מהנה לכולם!

חן.