יום שני, 17 בדצמבר 2012

ראיון עם ארם ומרתון רישום

שלום לכולם!
לאחרונה ארם גרשוני שלנו התראיין לבלוג המצויין Painting Perceptions.
הראיון מקיף ביותר ומומלץ לכל חובב ציור ואמנות בכלל.
אל תחמיצו.
Interview with Aram Gershuni

ואל תשכחו להגיע בהמוניכם למרתון הרישום המסורתי בסטודיו!
אני יכול להעיד שבשנתיים האחרונות היה ממש כיף, ואני בטוח שגם השנה נעשה המון שמח.
המרתון הוא הזדמנות לרשום בסטודיו באווירה מקצועית אך גם משוחררת, ובחברת ציירים מכל הרמות.
אז בואו, והזמינו חברים!
פרטים:
 
 ביום חמישי , ה20.12.12 החל מ20:00 ועד השעות הקטנות של הלילה. מחיר כניסה 60 ₪

נא לאשר הגעה בטלפון או במייל : hhatahana@gmail.com

 

בהנחיית: ארם גרשוני, רן טננבאום , דוד ניפו ואיליה גפטר.

 

 

לפרטים: מיכל

טל':052-7466459



להת'!
חן.

יום שני, 10 בדצמבר 2012

שלום לכולם!
לאחר תקופה ארוכה של שקט הבלוג חוזר לפעילות.
תוכלו לצפות לתמונות ועידכונים מכיתות היום והערב בימים הקרובים - כולל עבודות של תלמידים!
בנוסף, מורי התחנה ישתפו אתכם בטקסטים, סרטונים, וכל חומר שמעסיק אותם בימים אלו ונוגע כמובן לציור.
נתחיל בהמלצה חמה מרן טננבאום:

וגוסטין לסג׳ה
אחד הפנומנים היותר מוזרים ב או מחוץ לתלמי אמנות המאה העשרים
הצרפתי המוזר הזה עבד ככורה פחם כאשר רוח מעולם המתים תקשרה עמו והודיעה לו כי הוא עתיד להיות צייר. הוא היה בן שלושים וחמש כשהזמין לראשונה חומרי ציור בכדי להוציא לפועל את ציורו הראשון
בטעות קיבל בד באורך שלושה מטרים אך הרוח התעקשה שיצייר על כולו. הוא החל לעבוד על ציוריו לאחר העבודה במכרה מוציאם לאור כמעט כמו פלט דפוס מתחיל מהפינה השמאלית העליונה ועובד ימינה ומטה עד קצה הבד שמנגד מונחה בעיקר על ידי רוחה של אחותו המנוחה. ציוריו מכילים מורכבות פסיפסית קליידוסקופית גאומטרית וצבעונית כמעט על אנושית הם מרחפים מחוץ לכל שדה אמנותי מובהק ועל כן משוייכים לעיתים לקטגוריית הציור הסוריאליסטי או לקטגוריה הרחבה והעמומה יותר שנקראת art brut
ומשמשת אכסנייה לכל אותם יוצרים אוטודידקטים/לוקי נפש/חריגים/אובססיבים/רפיטטיבים/הזויים למיניהם שאין כל קשר צורני/ דיסיפלינרי או תימאטי בין עבודותיהם.
ניתן להבין את סיווגו הסוריאליסטי על רקע היצירה האוטומטית
הארכיטיפ היונגיאני והתת מודע הקולקטיבי שהניעו חיפושים מזן סוריאליסטי אך יצירתו של לסג׳ה כה שונה במופע הויזואלי שלה מכל ציור סוריאליסטי בן זמנה היא מאזכרת הרבה יותר את אמנות מצרים העתיקה אך תפישת המרחב שלה כמעט מודרניסטית במשחקי הpush pull
הצבעוניים והגיאומטרים שלה והפרספקטיבות השטוחות עמוקות שלה
לצערי לא מצאתי חומר מעניין מדי באנגלית אך שלחתי לינק לאתר שמאפשר לפחות הצצה לציורים בתקוה שתהנו
רן
 
נשמח גם לשמוע מה הכי מעניין אתכם.
לכל שאלה, הצעה, בקשה - hatahanablog@gmail.com
להת'.
חן.

יום שבת, 7 ביולי 2012

פוסט סופשנה! (דמעה)

שלום לכל קוראיי האדוקים!

אני יודעת, עבר מלא זמן מאז פרסמתי לאחרונה ואתם צודקים, הטייטל של הבלוג מחייב גישה ל"כל מה שקורה בתחנה", ואם לרגע חשבתם שכבר לא קורה הרבה עקב כך - קבלו התנצלותי. זה רק מתוך השאבות לעשייה שאת תוצריה ראיתם בתערוכת סופהשנה שלנו השבוע :) (כולם היו בפתיחה כן?)

קשה בכלל להבין שהסתיימה השנה. מאוקטובר אני רגילה יום יום להתעורר (ממש מוקדם) להגיע לסטודיו ב8, לעבוד, ובמקרה הטוב לעזוב בחמש או להשאר עד שש ולהגיד לכולכם שלום לפני השיעורי ערב...
אני סיימתי את שנתי הראשונה, רוב חבריי לכיתה סיימו את שנתם השנייה וחשבתי שאני חייבת לספר לכם על השנה שעברנו. אני כותבת "עברנו" כי מבחינתי כשאני חושבת על השנה אני חושבת על הכיתה, ואת הפוסט הזה אני רוצה להקדיש לחבריי שהיוו את החלק הכי כיפי בשנה הזאת. תודה לכם על שנה כ"כ מצחיקה, כ"כ עשירה וכ"כ מלמדת. הייתה שנה קשה לטוב ולרע וככה ראינו אותה:

חן גושן
שנה: שנייה
צבע אהוב: קדמיום ילו למון
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: הגמילה משלאק
הצבע שגילית השנה: טרה ורטה
המשפט הכי זכור מניפו: יש הרבה קיר בגב הזה
ארם: אני מעדיף לחשוב על זה לפי מנסל
ההדגמה שהעיפה אותך: כף הרגל של ארם – הסגול סגול הזה
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה: טל פרטוק – רדיוס הכאוס
משפט סיכום: The art of painting is to surround a touch of Venetian red so that it looks like Vermilion".–Edgar Degas


ענבל מארי כהן
שנה: רביעית
צבע אהוב: קשת הצבעים
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: לצייר
הצבע שגילית השנה: אין לי
המשפט הכי זכור מניפו: כל מה שיש לפניכם הוא כמו סופרמרקט, תבחרו מה שאתם רוצים.
ארם: שום, בצל וכד לבן
ההדגמה שהעיפה אותך: ההדגמה המשותפת של שניהם ביחד
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה: ענבל. אני תמיד צריכה לקום לשתות קפה
משפט סיכום: אני חוזרת שנה הבאה















דין בן אורי
שנה: ראשונה
צבע אהוב: אני לא חושב שאני טוב במשחק הזה.














טל פרטוק
שנה: ראשונה
צבע אהוב: לבן
הקושי הכי גדול: קווים ישרים
הצבע שגיליתי השנה: ונישיאן רד
המשפט הכי זכור מניפו: להיות כל הזמן סוג של עריץ על היד שלך ועל האירוע זה כמו לקחת את אמא לדייט.
ארם: כשאתם בונים בניין אתם לא מתחילים מהחלונות ומהקישוטים הקטנים, אתם מתחילים מהיסודות.
ההדגמה שהעיפה אותי: הקצרות של ניפו
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה: חן "את רוצה לפסל את הדמות" גושן
משפט סיכום: לא נרדמתי, צמצמתי עיניים.














איילת כץ
שנה: שנייה
צבע אהוב: אדום
הצבע שגילית השנה: שאין צבע. הצבע כ"כ כרומטי שלא ברור איזה צבע זה.
המשפט הכי זכור מניפו: את אפילו אומרת לצבוע!
ארם: מתה עליו.
ההדגמה שהעיפה אותך: ההדגמה של ניפו מצייר את מיכל
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה: נטלי, בגלל המוזיקה
משפט סיכום: היה אחלה!












חני כהן זדה
שנה: שנייה
צבע אהוב: סגול
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: ההתלבטות האם להתעקש לצייר את המודל למרות הרעש שזה עושה בראש
הצבע שגילית השנה: את האפורים והחומים ושאי אפשר להגדיר צבע
המשפט הכי זכור מניפו:  כתם לא מגדיר את עצמו, כתם מגדיר את הכתם שלידו
ארם: אני לא מצייר את הציור, הציור מצויר על ידי
ההדגמה שהעיפה אותך: כשארם צייר דומם עם הסכין
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה:  כדאי לשבת ליד כולם
משפט סיכום: הייתה שנה קשה ונהדרת














ג'נט פיבן
שנה: ראשונה
צבע אהוב: charcoal black
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: dirty glasses
גיליתי ברישום השנה: the broadest range of grey tones
המשפט הכי זכור מניפו: there are no curves
ארם: don't be afraid to lose your lines
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה: Artur because he curses too much
משפט סיכום: the reviews at the end of the course were so interesting and informative that it would be
worthwhile to have several reviews during the year













ארתור יעקובוב
שנה: שנייה
צבע אהוב: אדום
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: לצייר עם מכחול
הצבע שגילית השנה: אפור צבעוני
המשפט הכי זכור מניפו: דחוף ת'ג'ק ש'ך לתחת!
ארם: תאוריית מנסל
ההדגמה שהעיפה אותך: לא הייתה שום הדגמה שהעיפה אותי השנה
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה: אין לי בעיה עם אף אחד כל עוד לא פולשים לי לטריטוריה
משפט סיכום: חזירים שכמותכם!













עדי גרף
שנה: שניה
צבע אהוב: סרוליאן בלו
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: צבע
הצבע שגילית השנה: קדמיום אורנג'
המשפט הכי זכור מניפו: צריך להקריב דברים מסויימים בשביל להגיע לתופעות אחרות
ארם: להרוס בצורה יצירתית
ההדגמה שהעיפה אותך: כשארם צייר את הפורטרט של אסיה
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה: אף פעם לא הייתה לי בעיה עם אף אחד
משפט סיכום: השנתיים הכי מאושרות בחיי, אתם מדהימים ואני חוזרת לעוד.













נועה סימון
שנה: שנייה
צבע אהוב: ברנט אמבר
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: נועה סימון       
הצבע שגילית השנה: בערך את כל הצבעים?
משפט סיכום: אני מחפשת סטודיו בת"א, אם אתם יודעים על משהו תפנו אליי. אני נואשת.
** פרטיה של נועה שמורים במערכת, אתם מוזמנים לפנות אלינו.














בועז לוינטל
שנה: שניה
צבע אהוב: אדום
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: שאלה מורכבת
הצבע שגילית השנה: כחול
המשפט הכי זכור מניפו: ציור הוא פחות כמו תפירה. יותר כמו צייד.
ארם: כל הזמן מצייר
ההדגמה שהעיפה אותך: ניפו מדגים קצרות
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה: אדם כהן
משפט סיכום: לא למהר להגיב!












רבקה מנדוזה
שנה: ראשונה
צבע אהוב: טורקיז
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: to persist even though I felt inadequate
גיליתי השנה ברישום: layering of tonal values
המשפט הכי זכור מניפו: your line is so joyous and beautiful
ארם: here is a great book I recommend
ההדגמה שהעיפה אותך: Nipo drawing Asia
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה: I don't have a problem with anyone
משפט סיכום: It's been a long roller-coaster ride












לילית בן יעקב
שנה: שניה
צבע אהוב: ורוד
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: הכל
הצבע שגילית השנה: אליזרין קרימזון
המשפט הכי זכור מניפו: לא למהר להגיב!
ארם: אד הוק
ההדגמה שהעיפה אותך: ארם – הפורטרט של אסיה
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה:  טל, היא יודעת מה אתה שומע באוזניות
משפט סיכום: אוייש...
















חדווה מזרחי
שנה: שלישית
צבע אהוב: כחול
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: האור בסטודיו – לא היה לי אור צפוני
הצבע שגילית השנה: ואן דייק
המשפט הכי זכור מניפו: את זה אני מאוד אוהב.... ואת זה... אני לא אוהב
ארם: נדנוד הראש
ההדגמה שהעיפה אותך: כשארם וניפו הדגימו ביחד
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה: ענבל, היא לא יכולה לשבת. זזה המון.
משפט סיכום: העבודה מאוד מפרכת ויחד עם זאת מהנה. נהנתי מבחינה יצירתית.
















נטלי בן נעים
שנה: ראשונה
צבע אהוב: ורוד
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: הצמרמורות מהפחם
גיליתי השנה ברישום: שאור וצל לא כ"כ שונים
המשפט הכי זכור מניפו: תראי זה לא...
ארם: אל תדאגי את מתקדמת
ההדגמה שהעיפה אותך: כשארם צייר את מיכל
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה: טל, היא כל הזמן צוחקת כשצריך לעבוד
משפט סיכום: היה שווה לבוא













קלייר הווראדס
שנה: שלישית
צבע אהוב: grey
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: misjudging how long it takes me to paint someone else's portrait.
גיליתי השנה בציור: that light tones can be full of colour rather than white and mid tones are often very chromatic
המשפט הכי זכור מניפו: Something about a painter having to serve their painting
ארם:  About a painting being like a person that ages and goes through stages of its life, from the freshness of its early years to the awkwardness of teenage years, to maturity of adulthood.
ההדגמה שהעיפה אותך: Ilya's from Metzoke Dragot
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה: Hard to say as I was always painting alone on the side...
 משפט סיכום: I am no good at final sentences and I don't like to talk on camera!  But it has been a great 3 years and I am really happy to have found my home in Israel amongst like minded artists at Hatahana.  
















אוהבת אתכם!
בהצלחה לכם!
שמרו על קשר!
הנה עוד קצת תמונות 




























  

יום שני, 23 באפריל 2012

Passionate Receptivity

היי חברים,

בסוף השבוע האחרון יצאתי ביחד עם עוד 15 ציירים לסדנת נוף חווייתית במיוחד בהנחיית איליה גפטר. אני יכולה להעיד על עצמי (ובטוחה שהשאר שותפים להרגשה) שסוף השבוע הזה עלה על ציפיותיי. כ"כ נהנתי ויותר חשוב - למדתי המון. כשהתיישבתי ליד המחשב, חשבתי: איך אני הולכת לכתוב על כל מה שספגתי שם? מאיפה להתחיל בכלל?
ובכן, לשם כך, בלוג "התחנה" גאה לארח את נועה סימון, חברתי לכיתת היום ואחת ממשתתפי הסדנה לפוסט אורח שינסה (ובתקווה אף יצליח) להעביר את התובנות והכלים שלקחנו איתנו מההתנסות הזאת.
* זאת הזדמנות באמת להודות לאיליה על הדרכה מצויינת, עניינית, מעשירה ונעימה וכמובן לליזה על האירגון.

נועה, הבמה שלך :)



את הקטע הבא כתבתי לפי הערות שסיכמתי לעצמי במהלך הביקורות הקבוצתיות שהתקיימו בין התאריכים 19-21/04 במסגרת סדנת נוף במצוקי דרגות עם הצייר איליה גפטר. בחרתי להביא רק חלק ממה שנאמר במהלך הביקורות לטובת ניסיון לשמור על בהירות ותמציתיות, וגם מה שבסופו של דבר נכלל בטקסט עבר עריכה דרמטית; ניסיתי לשמור על נאמנות להסברים של איליה ככל האפשר, ואני מקווה שברוב המקרים הצלחתי, אבל לא אהיה מופתעת אם הדברים המובאים משקפים במקומות מסוימים פרשנות אישית שלי בגלל הוצאתם מההקשר שבו נאמרו, הבנה שגויה שלי וכיו"ב. אני מתנצלת מראש על מקומות כאלו. מלבד האי-דיוקים שציינתי הדברים כאן מובאים בשם אומרם.

מהו ציור? ציור הוא ארגון של צורות גיאומטריות בעלות צבע מסוים על פני שטח. לכל כתם יש למצוא את הטון הנכון, ובתוכו את הצבע הנכון. כאשר מציירים יש להשתמש לפיכך בשפה של ציור: צורות בעלות צבע מסוים. אנחנו לא מחפשים אינפורמציה – טקסטורות למשל. צורה וצבע הם האמצעים היחידים העומדים לרשותנו – טקסטורה של צבע שמן על בד היא האפשרות היחידה – ובהתאם אנחנו צריכים להשתמש בשפה ציורית. שפה כתמית מופשטת בניגוד לשפה של "דברים", שפה אינפורמטיבית, שמסבירה. בספרו Lanscape Into Art, ספר שמומלץ מאד לקרוא, קנת' קלארק כותב למשל על הצייר קורו (Camille Corot), כי היה לו כישרון לפשט את רישומי ההכנה (Study) שעשה בנוף באופן שמנע מהם להפוך לטופוגרפיה. זה בדיוק ההבדל בין שפה ציורית לשפה של אינפורמציה: שפה המסבירה לצופה איך מגיעים מנקודה אחת לשניה בתוך הנוף המצויר.


סקיצת הדגמה של איליה
דוגמה טובה לשפה מופשטת וקומפוזיציה שעובדת(עבודה של טל פרטוק)

כשאנחנו עובדים בנוף, אנחנו לא מנסים לעשות ציורים. אנחנו עובדים על סקיצות, שבהן אנחנו מנסים לספוג כמה שיותר מהנוף. אפילו שמדובר בסקיצות, בניסיונות, יש נושא שאין לוותר עליו, המשותף לסקיצה של 45 דקות בנוף כמו גם לציור שנמשך חודשים בסטודיו – יש לשמור על השלמות של העבודה. שלמות זו היא מה שקלארק מדבר עליו בספרו, כאשר הוא כותב על ההבדלים שבין נטורליזם אמיתי לנטורליזם שגוי (false). בנטורליזם אמיתי ישנה אחידות באטמוספירה – Unity of Atmosphere – בניגוד לטיפול נפרד באלמנטים מבודדים בעולם, במונחים אינפורמטיביים. ציור נטורליסטי אמיתי עטוף במעטפת אור – Envelope of light. איליה אמר שככל שעובדים יותר על אותו ציור, כן קשה יותר לשמור על השלמות. צריך למצוא דרך לעבוד כל הזמן על הציור כדבר אחד, ולא לעבוד על 'הרבה דברים'. כל אחד צריך למצוא את הדרך שלו לאחד את האינפורמציה המפוזרת שאנחנו קולטים. דרך דיוק במערכת הטונאלית, במערכת של הטמפרטורה, בגוונים, ועל ידי סינון אינפורמציה – נקבל את תחושת האחדות הזו.

סקיצת הדגמה של איליה 



ישנם כמה כללים פשוטים שיכולים לסייע לנו בניסיון ליצור תחושה של שלמות בציור שלנו:
1.      צורות דומות מדי באותו ציור, כתמים בצורה שחוזרת על עצמה, מבלבלים את העין  ושוברים את תחושת השלמות.
2.      שני כתמים או יותר באותו צבע בדיוק או בצבע דומה מפריעים לתחושת השלמות, מפני שהעין לא יודעת על מה להסתכל קודם.

זהו ציור שממש מתקרב לשלמות ויזואלית, אולם הכתם שיוצר את השביל
הוא באותו הצבע של הכתם הבהיר באבן - דבר שמבלבל את העין ובכך מפריע לתחושת השלמות
(עבודה של טל פרטוק)
3.      צריך שיהיה דיאלוג בין האלמנטים הויזואליים השונים. כל צבע צריך לדבר עם כל צבע אחר, כל הצורות צריכות לדבר ביניהן. קצת כמו ביצירה תזמורתית: יש הרבה אלמנטים שונים מאד זה מזה, וכולם צריכים להידבר ביניהם כדי שהיצירה תהיה מוצלחת. אם מישהו מזייף פתאום, למשל, זה מקלקל את השלמות של היצירה. יכול להיות גם מצב הפוך: מישהו אחד מנגן טוב יותר מכולם, ולכן שמים לב רק אליו. בציור זה יכול להיות איזור או כתם שבולט באיכותו מעל לכל האחרים, למשל, וגם זה מוציא את היצירה מאיזון.

פה למשל הכתמים העליונים והצורות כן מדברות ביניהן אך אין הירארכיה בין האלמנטים השונים.
השיח והפח מוציאים מאיזון.

הציור הזה הוא דוגמא מצויינת לדיאלוג שעובד. הכתמים מדברים אחד עם השני ויש הירארכיה בין הצורות השונות
(עבודה של קלייר הווארדס)
4.      בנוף במיוחד, כדי ליצור את התחושה של שלמות בציור כדאי ליצור תחושה קוהרנטית ושלמה של חלל. דרך אחת לעשות את זה היא על ידי ביטוי ההבדלים בין המרחקים השונים בנוף, על ידי בניית הירארכיה ויזואלית בציור בין המישורים השונים – כך שהעין תנוע בצורה מסודרת בציור. העין תובל בצורה מאורגנת, הירארכית, בין מרחק למרחק. קורו, למשל, שם את המיקוד בציורים שלו על החלק המרוחק יותר במוטיב, ושמר על מישור קדמי מופשט יותר מבחינה צורנית. כך המבט של הצופה נמשך עמוק אל תוך החלל הציורי. אפשר ליצור הירארכיה בין המישורים השונים גם דרך שימוש בצבע, כמובן, ובדרכים נוספות.  

Corot מוביל את העין

5.       כדי לשמור על שלמות בסקיצה שלנו, חשוב שיהיה ברור מה הסקיצה מנסה להגיד לנו, מה חשוב, מה הרעיון המרכזי הויזואלי של היצירה. לפי קלארק, כל יצירה צריכה להיות בנויה סביב רעיון ויזואלי מרכזי אחד, העניין במוטיב, ואין לכלול ביצירה שום רעיון שאינו כפוף לרעיון המרכזי. יכולתו של האמן נמדדת ביכולתו להרחיב את הרעיון הזה ולהוסיף עליו, מבלי לאבד את הרעיון המרכזי. כמה כתמים או צורות שונים נכנסים לתוך כל עבודה? איליה אמר שאין כמובן חוק מוגדר, אבל העיקרון המנחה הוא שכל צורה שמתווספת לעבודה חייבת לתרום משהו ליצירה השלמה. אין אלמנטים נייטרלים בציור: אם זה לא תורם, זה הורס. כתמים שמתווספים חייבים להיות חלק מהרעיון של המוטיב, אחרת הם מקלקלים את החוויה השלמה.

רישום הוא נושא קריטי לציור בנוף. באופן כללי, כדאי לדעת לרשום כמו שצריך, ובנוף בפרט. אמנם, ציור של הר לא חייב להיות פורטרט של אותו הר (אפילו שזה טוב מאד אם זה קורה), אבל סטיות רישום מסוימות הן אקוטיות לנושא של נוף, מפני שהן גורמות להשטחה של החלל. הבדל של כמה מעלות בזווית יכול להיות מה שיוצר את תחושת החלל בציור. אם נרשום בנאמנות את הצורות שאנחנו רואים בטבע, כמעט תמיד תיווצר תחושה של חלל, אפילו ללא טיפול בטונאליות, בצבע, ברוויה הצבעונית וכו'. ניתן למשל לראות זאת בסקיצות של קורו או בנופים האורבניים שרשם אנגר (Ingres) ברומא.



הקפדה על מערכת טונאלית נכונה חשובה מאד לעבודה בנוף. ניתן לראות את זה בעבודות של קורו, למשל, כפי שמתאר קלארק. איליה אמר שדיוק במערכת טונאלית שקול לPerfect Pitch במוסיקה (שמיעה אבסולוטית). באילו צבעים נשתמש בתוך הסקאלה הטונאלית הנכונה? ראשית, צבע הוא טון. מעבר לזה, צבע הוא טמפרטורה: חם או קר. בנוסף, צבע הוא גוון. כדי לקבוע את הצבע הנכון עבור כל כתם כדאי להקטין את כמות הכתמים הדרושים לציור ככל האפשר. לא צריך הרבה כתמים כדי לעשות ציור. ראשית מזהים את הכתם הכהה ביותר ואת הכתם הבהיר ביותר: הם יקבעו את הטונאליות הנכונה בדרך השוואה; אז מסמנים את הכתם החם ביותר ואת הכתם הקר ביותר. הצבע החם ביותר והצבע הקר ביותר, אגב, בדרך כלל לא יימצאו בקצוות הספקטרום הטונאלי (הכהה והבהיר ביותר). כך נוצרות לנו ארבע נקודות להתייחסות, שני צירים, שביחס אליהם ניתן למדוד את כל הכתמים האחרים בציור.

בשלב של הנחת הכתמים הראשונית יש לעבוד במהירות, מפני שאין משמעות לצבע של כתם ללא הצבע של הכתם שלידו. אין טעם לנסות לערבב את הצבע המושלם במשך דקות ארוכות, כשאין כל צבע אחר על הבד, מפני שההגדרה של צבע מושפעת מאד מהצבעים שלצידם הוא ממוקם. זה נכון במיוחד בזמן שעובדים בנוף, כשהתאורה משתנה במהירות ואיתה הצבעים השונים. הכי מסובך לזהות את הצבע הנכון באזורים הכהים (המוצלים). כדי לזהות את הצבעוניות הנכונה של הכתם הכהה יש להשתדל להסתכל כל הזמן על הכהה ולא לתוך הכהה. יש לחפש כל העת את היחסים בין הכתם הכהה לבין הכתמים שסביבו. קשה לזהות גוון של כהה דרך השוואה רק לבהיר שלידו, כדאי למצוא כתם כהה אחר שיש לו טון זהה אך בעל גוון שונה ולהשוות את הכתם הכהה אליו. בכלל, כדאי להשוות זה לזה כתמים בציור בעלי גוונים שונים, שיש להם את אותו טון. הם יגדירו זה את זה בדרך השוואה. כדאי להיזהר מהנטייה לנפילה צבעונית בכתמים הכהים, שאופיינית להרבה מהציור המערבי עד אמצע המאה ה19 (למעט יוצאי דופן בולטים מסוימים).

רוויה צבעונית משפיעה על תחושת החלל בציור. מפני שצבע רווי מושך אליו את המבט, צבעים רוויים יוצרים תחושה שהם קרובים אלינו יותר בחלל הציורי. מסיבה זו, פעמים רבות הם גם עשויים להיראות בהירים יותר ממה שהם באמת. המיקום של הצבעים הרוויים בציור הוא לפיכך החלטה ציורית והחלטה בקומפוזיציה. זהו אלמנט נוסף שמגדיר את הטיול שלנו על פני השטח של הציור. שימו לב שציור לא חייב להיות רווי כדי להיות צבעוני. ביחס לצבעים על הפאלטה שלנו, כדאי להשתדל להימנע מקיצורי דרך בזמן ערבוב צבע. לא לבחור בהכרח במובן מאליו. במצוקי דרגות למשל, אולי כדאי להסיר את הצבע Yellow Ochre מהפאלטה לחלוטין. אם היינו עובדים בצפון, אולי היינו רוצים להסיר את הירוקים השונים. קיצור דרך לא מאפשר לנו לגלות את הצבעים שנמצאים מולנו, את הלא מובן-מאליו. זה מחסל כל סיבה לצאת לנוף.

·         בנוסף להסברים מפורטים ומאירי-עיניים, משתתפי הסדנא זכו לצפות גם בשתי הדגמות מאלפות של איליה אל מול הנוף, ולחזות בשתי סקיצות מהירות שצייר במהלך ימי הסדנא. בעבודות המהירות הללו ניתן היה לראות את העקרונות השונים שהוסברו בפעולה. בנוסף לביקורות אינדיבידואליות במהלך העבודה, התקיימו גם ביקורות קבוצתיות שבהן ראו המשתתפים בסדנא את העבודות השונות ושמעו את ההסברים של איליה בנוסף להתייחסות לעבודות ספציפיות. איליה גם ענה על שאלות, למשל ביחס לאימפרימטורה שעליה כדאי לעבוד, מהם ההבדלים בין סוגי הצבע הלבן השונים, איך להתמקם לצורך עבודה בנוף, ועוד. היתה סדנא מרתקת ומוצלחת ותודה רבה לאיליה גפטר, לליזה גרשוני ולכל צוות "התחנה" והמשתתפים בסדנא. במידה ואתם נתקלים בטעויות איומות בטקסט או בחוסר דיוקים מרגיזים, אפילו בהשמטות מקוממות, אתם מוזמנים לפתוח את הדיון בתגובות לפוסט. נתראה בסדנאות הבאות!

נועה סימון.







לתמונות נוספות מהסדנא, כנסו לדף הפייסבוק שלנו http://www.facebook.com/#!/pages/Hatahana-Studio/106891592676964