שלום לכולם!
ביום חמישי התקיים בסטודיו מרתון רישום לילי.
לדעתי היה מוצלח מאוד! היו הרבה אנשים, והאווירה הייתה כיפית מאוד עם הדים של רצינות ומוטיבציה.
אני מאוד נהניתי, ואפילו יצא לי רישום אחד שממש אהבתי. מקווה שגם לכם. :)
אני אשתף אתכם בכמה מחשבות שעלו לי בזמן שרשמתי.
שמתי לב שהעבודה בתנאים כאלה שונה מאוד מעבודה רגילה ביום-יום.
יש יתרונות וחסרונות לעבוד תחת עייפות (ו/או אלכוהול), והתחושה הכללית שונה לגמרי. מצד אחד – הביקורתיות כמעט ונעלמת. נורא קל לעבוד בצורה משוחררת ולקחת סיכונים נחוצים כדי לקדם את הרישום. מצד שני – קשה לעבוד עם התנופה הדרושה כדי לגרום לרישום להרגיש דינאמי (בעיקר בשעות היותר קטנות של הלילה), ולא עייף כמו האדם הרושם אותו. בנוסף, מתוך החוויה האישית שלי, רוב המחשבות המזיקות (כמו "זה דומה בכלל?!" ) נוטות לצוץ לעיתים יותר קרובות בזמן עייפות. זה מרגיש כאילו המוח עובד שעות נוספות כשהעין מתעייפת, ואז הריכוז נשבר. מצאתי את עצמי נדרש לסלק את המחשבות האלה בצורה אקטיבית מתמיד כדי להמשיך לעבוד. זה היה קצת כמו הספורט האתגרי של הרישום. אני חושב שזה ממש טוב לעבור חוויה כזאת פעם בכמה זמן. זה שוק נחוץ למערכת, זה מוציא את האקט של הרישום מהקונטקסט השגרתי שלו והופך אותו שוב למשהו שמרגיש חדש. בדיוק כמו שרצי מרתון אומרים שבקילומטרים האחרונים זה כבר הרבה יותר מרק ריצה, כך בשעות הקטנות של הלילה זה כבר לא רק הרישום. זה סוג של מבט פנימה אל עצמך בתוך סיטואציה פרדוקסאלית למדי – אתה עושה את מה שאתה טוב בו בשעות שבהן אתה לא טוב בכלום.
אני ממליץ לאלה שלא היו להגיע בפעם הבאה, ואולי גם לעשות לעצמם איזה מרתון כזה. בילוי לסופ"ש - שווה לנסות. :)
ביום חמישי התקיים בסטודיו מרתון רישום לילי.
לדעתי היה מוצלח מאוד! היו הרבה אנשים, והאווירה הייתה כיפית מאוד עם הדים של רצינות ומוטיבציה.
אני מאוד נהניתי, ואפילו יצא לי רישום אחד שממש אהבתי. מקווה שגם לכם. :)
אני אשתף אתכם בכמה מחשבות שעלו לי בזמן שרשמתי.
שמתי לב שהעבודה בתנאים כאלה שונה מאוד מעבודה רגילה ביום-יום.
יש יתרונות וחסרונות לעבוד תחת עייפות (ו/או אלכוהול), והתחושה הכללית שונה לגמרי. מצד אחד – הביקורתיות כמעט ונעלמת. נורא קל לעבוד בצורה משוחררת ולקחת סיכונים נחוצים כדי לקדם את הרישום. מצד שני – קשה לעבוד עם התנופה הדרושה כדי לגרום לרישום להרגיש דינאמי (בעיקר בשעות היותר קטנות של הלילה), ולא עייף כמו האדם הרושם אותו. בנוסף, מתוך החוויה האישית שלי, רוב המחשבות המזיקות (כמו "זה דומה בכלל?!" ) נוטות לצוץ לעיתים יותר קרובות בזמן עייפות. זה מרגיש כאילו המוח עובד שעות נוספות כשהעין מתעייפת, ואז הריכוז נשבר. מצאתי את עצמי נדרש לסלק את המחשבות האלה בצורה אקטיבית מתמיד כדי להמשיך לעבוד. זה היה קצת כמו הספורט האתגרי של הרישום. אני חושב שזה ממש טוב לעבור חוויה כזאת פעם בכמה זמן. זה שוק נחוץ למערכת, זה מוציא את האקט של הרישום מהקונטקסט השגרתי שלו והופך אותו שוב למשהו שמרגיש חדש. בדיוק כמו שרצי מרתון אומרים שבקילומטרים האחרונים זה כבר הרבה יותר מרק ריצה, כך בשעות הקטנות של הלילה זה כבר לא רק הרישום. זה סוג של מבט פנימה אל עצמך בתוך סיטואציה פרדוקסאלית למדי – אתה עושה את מה שאתה טוב בו בשעות שבהן אתה לא טוב בכלום.
אני ממליץ לאלה שלא היו להגיע בפעם הבאה, ואולי גם לעשות לעצמם איזה מרתון כזה. בילוי לסופ"ש - שווה לנסות. :)
תמונות שצילמתי:
רציתי גם להגיד כמה מילים על תחילת שנת הלימודים בכיתת היום.
כבר ביום הראשון אפשר היה להרגיש שכיתת היום השנה מלאה באנשים עם המון דרייב ורצון להתקדם, והשבוע הראשון הוכיח את זה. הקירות כבר מתמלאים בעבודות בתהליך, וכל בוקר הכיתה מתמלאת באותה דממה מחשמלת של רצינות (ולפעמים קצת של תיסכול :)).
התגעגעתי לתנאי העבודה האלה כל החופש! זו סיטואציה נדירה שלא זוכים לחוות שוב כשעוברים לעבוד בסטודיו לבד, מה שגורם לי לנסות לספוג כל טיפה של האנרגיה הזאת כל עוד היא זמינה לי.
אז לחברי לכיתה, המשיכו ככה. אני ממש נהנה לבוא כל בוקר לעבוד, והרבה מזה בזכותכם.
שיהיה לכולנו בהצלחה השנה!
צילמתי כמה תמונות ביום הראשון:
זהו להיום,
לילה טוב.
חן.
My buddy recommended I might like this web site. He / she appeared to be correct.
השבמחקThis kind of definitely built my day time. You can't imagine how much time I'd spent trying to
find that.
Also visit my web-site Instant Vehicle Insurance