שלום לכל שוחרי האמנות. אז כדאי לכם מאוד להתייצב ב"גלריה גורדון" בת"א הערב שם ארם גרשוני הולך לפתוח צוהר קטן אל עולמו ולתת הדגמה ציורית חיה מול הקהל, הזדמנות טובה לראות איך צייר עובד ולשאול שאלות.
ארם, עדיין מתרגש ומקווה שאנשים יהנו העניק לנו ראיון קצר על מה שהולך להיות הערב:
מה אנחנו הולכים לראות שם?
פנו אליי בהצעה לבוא ולקחת חלק בסידרת הרצאות "אמנים מדברים על עבודותיהם" שהגלריה עושה, עכשיו הדבר האחרון שבא לי לעשות זה להקרין שקופיות של ציורים שעשיתי לפני ארבע חמש שנים ולדבר עליהם. א. כי אין לי מה להגיד עליהם וב. אני כבר לא מתחבר לציורים האלה. הבנאדם שעשה את הציורים האלה מה לו ולי?
אז הצעתי להם במקום - הדגמה , להראות ציור אחד, קורה פה לנגד עינכם.
אתה מצייר כ"כ הרבה שנים, ובעל ניסיון בעבודה מול קהל, אתה עדיין מתרגש?
אהה.. כן.
אני חייב לומר שכבר נהייתי משופשף בזה, לעבוד מול קהל וכבר יצא לי בכמה הזדמנויות לעבוד בצורה הזאת כמו פרפורמנס. אני משופשף, מקווה שלא משופשף מידי. הייתי מודאג אם לא הייתי מתרגש זה אומר שנהייתי אדיש וכהה לגמרי (צוחק)
מה יותר מלחיץ לעשות הדגמה מול הכיתה, התלמידים שלך או הדגמה מול אנשים שאתה לא מכיר?
ברור שאני ארגיש בנוח בסביבה יותר מוכרת. זה קצת פחות בנוח מול התלמידים והרבה פחות בנוח מול אנשים שאני לא מכיר. אחרי כמה זמן זה עובר, כשאני מצייר ובאמת נכנס לריכוז נוכח הקהל שם כבר לא מעניין אותי יותר, צריך להזכיר לי שהם שם בכלל.
אני מופתע תמיד לראות שהם שם, פתאום אני מסתובב ורואה שכולם הלכו ואני לבד בעצם (צוחק)
יש בזה משהו כיפי בלחץ הזה של הפרפורמנס. זה כמו לתת קונצרט, זה מדליק, זה מדבר אליי ולחלק מהאישיות שלי שהוא בדרך כלל לטנטי.
זה מפתיע, בחיים לא הייתי חושב שהייתי נהנה מזה, לעבוד מול קהל או לעמוד מול קהל בכלל. גיליתי שזה דיי מהנה.
משהו לסיכום?
אני מקווה שאנשים יהנו, אולי ילמדו... בעיקר אני חושב שהם יהיו מופתעים. אנשים נוטים לחשוב שציור קורה במעין מטה קסם ועכשיו הם הולכים לראות איך זה עובד באמת, זה בעיקר כמה זה לא עובד באמת. מדובר בתהליך איטי ומורכב.
ארם, עדיין מתרגש ומקווה שאנשים יהנו העניק לנו ראיון קצר על מה שהולך להיות הערב:
מה אנחנו הולכים לראות שם?
פנו אליי בהצעה לבוא ולקחת חלק בסידרת הרצאות "אמנים מדברים על עבודותיהם" שהגלריה עושה, עכשיו הדבר האחרון שבא לי לעשות זה להקרין שקופיות של ציורים שעשיתי לפני ארבע חמש שנים ולדבר עליהם. א. כי אין לי מה להגיד עליהם וב. אני כבר לא מתחבר לציורים האלה. הבנאדם שעשה את הציורים האלה מה לו ולי?
אז הצעתי להם במקום - הדגמה , להראות ציור אחד, קורה פה לנגד עינכם.
אתה מצייר כ"כ הרבה שנים, ובעל ניסיון בעבודה מול קהל, אתה עדיין מתרגש?
אהה.. כן.
אני חייב לומר שכבר נהייתי משופשף בזה, לעבוד מול קהל וכבר יצא לי בכמה הזדמנויות לעבוד בצורה הזאת כמו פרפורמנס. אני משופשף, מקווה שלא משופשף מידי. הייתי מודאג אם לא הייתי מתרגש זה אומר שנהייתי אדיש וכהה לגמרי (צוחק)
מה יותר מלחיץ לעשות הדגמה מול הכיתה, התלמידים שלך או הדגמה מול אנשים שאתה לא מכיר?
ברור שאני ארגיש בנוח בסביבה יותר מוכרת. זה קצת פחות בנוח מול התלמידים והרבה פחות בנוח מול אנשים שאני לא מכיר. אחרי כמה זמן זה עובר, כשאני מצייר ובאמת נכנס לריכוז נוכח הקהל שם כבר לא מעניין אותי יותר, צריך להזכיר לי שהם שם בכלל.
אני מופתע תמיד לראות שהם שם, פתאום אני מסתובב ורואה שכולם הלכו ואני לבד בעצם (צוחק)
יש בזה משהו כיפי בלחץ הזה של הפרפורמנס. זה כמו לתת קונצרט, זה מדליק, זה מדבר אליי ולחלק מהאישיות שלי שהוא בדרך כלל לטנטי.
זה מפתיע, בחיים לא הייתי חושב שהייתי נהנה מזה, לעבוד מול קהל או לעמוד מול קהל בכלל. גיליתי שזה דיי מהנה.
משהו לסיכום?
אני מקווה שאנשים יהנו, אולי ילמדו... בעיקר אני חושב שהם יהיו מופתעים. אנשים נוטים לחשוב שציור קורה במעין מטה קסם ועכשיו הם הולכים לראות איך זה עובד באמת, זה בעיקר כמה זה לא עובד באמת. מדובר בתהליך איטי ומורכב.
נתראה שם!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה