דיבור על ציור בפלטות מצומצמות

שלום לכולם!

כיתת היום נמצאת בחודש השלישי של השנה ורציתי לכתוב סיכום קצר על הפלטות בהן השתמשנו בחודשיים הראשונים. כשתלמיד מצייר לראשונה בצבע מקובל להתחיל עם מספר קטן של צבעים ככל האפשר, ולהוסיף עוד צבעים בהדרגה. התהליך נועד להקל על התלמיד, וליצור מעבר חלק ככל האפשר בין הרישום לציור.

ציור בצבע מציג שלל אתגרים שלא קיימים ברישום, כמו שימוש במכחול, הנחת הצבע, וכמובן שליטה בגוון

ובכרומה בנוסף לשליטה בטונאליות. כשמתמודדים עם כל האתגרים במקביל קשה מאוד לנהל את תהליך הציור, מהר מאוד הבלבול הופך לפאניקה, ומשם קצרה הדרך לתיסכול ולחוסר אונים.

השימוש בפלטה עם מספר מוגבל של צבעים ממקד את התרגיל, ועוזר לתלמיד להתמודד עם האתגרים באופן הדרגתי. לפני שאסביר על הפלטות השונות חשוב לי לתת שוב תקציר קטן על המושגים המרכיבים בעצם את המילה הכללית "צבע" - "טון","גוון" ו"כרומה". מקובל לחלק את ה"צבע" (הכוונה לColor ולא לPaint) לשלושה מאפיינים:

טון – כמה הצבע בהיר/כהה. בסולם הטונאלי של צבעי שמן יש כ10 טונים, לבן הוא הטון הגבוה ביותר ושחור הוא הטון הנמוך ביותר.

גוון – המיקום של צבע מסוים על גלגל הצבעים, האם הוא צהוב, אדום, כחול, וכ'ו.

כרומה – מידת הצבעוניות של הצבע. בטון ובגוון נתון, כמה הצבע עז או כמה הוא קרוב לאפור. אנשי גרפיקה משתמשים במילה "רוויה", והמשמעות דומה.

ראו סולם מנסל להמחשה:

פלטת מונוכרום

הפלטה בה עבדנו בחודש הראשון, היא מורכבת מצבע כהה אחד לבחירתכם ומלבן. כדאי שהצבע הכהה יהיה בכרומה נמוכה. שחור, Raw Umber,ו- Burnt Umber, הם אופציות טובות בעוד שDioxazine Violet או Prussian Blue יהוו בעיה. הרעיון הוא בעצם ליצור פלטה בה מתמודדים עם צורה, טון, ו-Edge, בדיוק כמו ברישום, כשהאתגר החדש שנוסף הוא הנחת הצבע והשימוש במכחול. הטווח הטונאלי שקיים בין לבן לשחור בצבעי שמן גדול יותר מהטווח הקיים ברישום, וחשוב לתרגל גם את זה. הרדוקציה הטונאלית שונה ויש דברים חדשים שאפשר לתת להם ביטוי.

בזמן העבודה במונוכרום כדאי לדעתי ליצור מראש על הפלטה תערובות של צבע ב5 טונים שונים, או יותר, תלוי באיזה צבע כהה אתם משתמשים. הכוונה היא שעל הפלטה יהיו מונחים לבן, תערובת "אפור בהיר", "אפור ביניים", "אפור כהה", "אפור כהה מאוד", ושחור. מקווה שזה היה ברור. כשהטונים כבר מעורבבים ומוכנים מראש אפשר להתרכז בלהניח אותם במקום הנכון ובאופן הנכון, לא לערבב כל פעם מחדש. זה גם עוזר להבין את האפשרויות העומדות לרשותנו – לפיהן אנו מבינים מהי הרדוקציה שעלינו לעשות ומה ההיררכיה שצריכה להתקיים כדי ליצור תחושה של אור. בנוסף חשוב לציין שחלק גדול מההתמודדות החדשה עם הנחת הצבע היא יצירת Egde. בשונה מרישום (או מUnderpainting), יצירת הEdge בצבע מתקיימת כששני כתמים של צבע נפגשים – כבר לא מדובר ב"מעברים" מ"יש פחם" לנייר הלבן. הצבע אינו דוהה וחושף את המצע, אלא נפגש עם הכתם הסמוך לו. כדאי לשים לב לזה כשעובדים במונוכרום, זו הזדמנות טובה לנסות ולתרגל אפיון של Edge לפני שהעניינים מסתבכים עוד יותר.

הדגמה של פלטת מונוכרום ע"י ארם גרשוני:

פלטת "טמפרטורה"

הפלטה בה עבדנו בחודש השני. יש לה שתי גרסאות עיקריות, ולכל אחת מהגרסאות מאפיינים מעט שונים. לדעתי כדאי לנסות את האפשרויות ולראות למה אתם הכי מתחברים.

לאפשרות הראשונה אני קורא פלטת "טון וכרומה", והיא מורכבת משחור, לבן, וצבע אחד חם בטון אמצעי ובכרומה נמוכה. Burnt Sienna או Raw Sienna הן הבחירות האידאליות לפלטה זו, לצורך העניין נגיד ובחרנו בBurnt Sienna. בפלטה הזו באים לידיי ביטויי שניים משלושת המאפיינים המרכיבים צבע - טון וכרומה. בין לבן לשחור יש סולם טונאלי רחב, והשימוש בBurnt Sienna מאפשר לנו לייצר גם הבדלים בכרומה. הפלטה הזו רלוונטית במיוחד לציור מודל. כשמציירים מודל אפשר לגרוס שברוב המקרים המקומות הכרומטיים הם חמים, ואפשר לתת להם ביטוי בעזרת הBurnt Sienna, בעוד שאת הכתמים הפחות כרומטיים מציירים בצבעים יותר אפורים, עם פחות Burnt Sienna בתערובת. הפלטה הזו מצומצמת באופן שלא מאפשר הבדלים בגוון, כל הצבעים יהיו בגוון של Burnt Sienna והווריאציה באה לידי ביטוי רק בטון ובכרומה, מה שהופך את הפלטה הזו לתרגיל טבעי אחרי הציור במונוכרום. מכיוון שהמרכיב של הגוון, המסבך את העניינים בהרבה, עוד לא נכנס לתמונה אפשר להמשיך לתרגל את הטונאליות ולנסות להוסיף לחבילה גם את מידת הצבעוניות של כל כתם. מאפיין נוסף של הפלטה הזו שכדאי להתחשב בו הוא חוסר היכולת שלה לבטא כתמים כרומטיים ובהירים מאוד. מכיוון שBurnt Sienna הוא צבע כהה בהרבה מהלבן כשמוסיפים אותו ללבן בניסיון ליצור צבע בהיר וכרומטי הוא גם מכהה אותו בהרבה. לכן הציורים עלולים להרגיש מעט חשוכים, גם כשאתם עושים הכל נכון! אז אין סיבה להילחץ, זה האופי של הפלטה.

לאפשרות השנייה אני קורא פלטת "טמפרטורה מסורתית", והיא מורכבת מלבן, ומשני צבעים משלימים בכרומה נמוכה יחסית. הבחירות המסורתיות הן Burnt Sienna או Raw Sienna בשילוב עם Viridian או Ultramarine. הבחירה יכולה להשתנות מחברה לחברה, למשל אם הBurnt Sienna שלכם ממש אדום כדאי לבחור בViridian, ואם הוא נוטה יותר לכתום יכול להיות שUltramarine יהיה בחירה טובה יותר. כשמציירים בפלטה הזו מקובל לחשוב במושגים של צבעים "קרים" או "חמים", באופן יחסי כמובן. גלגל הצבעים מחולק לצבעים החמים – אדום כתום וצהוב, ולצבעים הקרים – כחול סגול וירוק. הפלטה הזו מאפשרת לנו לייצר הבדלים בטונים ובכרומה, בדומה לפלטה הקודמת, ובנוסף אפשר גם ליצור הבדלים בסיסיים בין גוונים. אם במוטיב שלכם יש אלמנטים שהצבע הלוקאלי שלהם קר, כמו בדים ירוקים או כיסא כחול, בפלטה הזו יהיה לכם יותר סיכוי לתת להם ביטוי. אפשר גם להגיע למגוון רחב יותר של צבעים רלוונטיים לציור מודל, בעיקר בטונים הבהירים והאמצעיים. בנוסף, אם אתם רוצים לצייר דומם בפלטת טמפרטורה אני חושב שהפלטה הזו יעילה יותר, בטח אם יש במוטיב אובייקטים עם צבעים לוקאלים חמים וקרים (כמו זוג תפוחים, אדום וירוק).

מנגד, הסולם הטונאלי של הפלטה הזו קטן בהרבה מהסולם של הפלטה הקודמת! בעוד שבפלטה הקודמת היה לנו שחור, בפלטה הזו הצבע הכהה ביותר העומד לרשותנו הוא ערבוב של הצבע החם עם הצבע הקר באופן שבו הם מנטרלים זה את זה. הצבע שנוצר אמנם כהה, אבל רחוק מלהיות כהה כמו שחור.

הדגמה של פלטת טמפרטורה ( לבן+BurntSienna + Viridian) ע"י דוד ניפו:

לפי דעתי (האישית בלבד!) הבחירה בין סוגי פלטות הטמפרטורה יכולה וצריכה להיות תלויה במוטיב. למשל דמיינו שאתם עומדים בצד של הכיתה, והחלון (או הפנס?) נמצא לידכם, המודל שטוף אור והצללים קלושים ולא דומיננטיים. במקרה כזה אני חושב שהבחירה הטבעית היא פלטת "טמפרטורה מסורתית". הסיבה היא שהחולשה העיקרית של הפלטה הזו, חוסר היכולת שלה להגיע לטונים מאוד כהים ולבטא צללים עמוקים, הופכת כמעט ללא רלוונטית בסיטואציית אור כזו. כשאין צללים עמוקים בכל מקרה, ורוב המוטיב מורכב מווריאציה רחבה של צבעים בהירים, שווה לנצל את היכולת של הפלטה הזו להגיע למגוון גדול יותר של צבעים בטונים האמצעיים והבהירים!

לעומת זאת אם אתם מוצאים את עצמכם בצד היותר חשוך של הכיתה, מול מוטיב טונאלי באופן מובהק ומלא צללים כהים, אתם זקוקים לסולם טונאלי רחב כדי לייצר את התחושה של התאורה הדרמטית. במקרה כזה אני חושב שפלטת "טון וכרומה" היא בחירה טבעית יותר. בעזרת השחור והBurnt Sienna אפשר להגיע לכהים עמוקים עם ווריאציות של כרומה, ולנצל את הסולם הטונאלי הרחב יותר כדי לבטא את הקונטרסט הקיצוני בין הבהירים לכהים.

חשוב לי מאוד לציין שוב שהפסקה האחרונה היא רק דעתי האישית על הבחירה בין הפלטות, ולא חוק או דוגמה. לרגע לא התכוונתי שבמוטיב עם הרבה כהים אי אפשר להשתמש בפלטת "טמפרטורה מסורתית" או להיפך. הדרך היותר טובה לבחור היא מניסיון אישי! השתמשו בשיקול דעת בבחירת הפלטה, נסו את כל האפשרויות במוטיבים שונים, וכך תדעו להחליט מה הכי מתאים לכם. אני חושב שבחירה בBurnt Sienna עם נטייה לכתום בשילוב עם Ultramarine היא סוג של בחירת ביניים. הUltramarine מאפשר כהים עמוקים יותר מהViridian, ומנגד קצת פחות מגוון של צבעים בהירים.

בקיצור – נסו והחליטו בעצמכם! :)

ועכשיו, עבודות של כיתת היום בפלטות מצומצמות.

מונוכרום:

 עדי גרף

 ארתור יעקובוב

 חני כהן-זדה

 קלייר הווארד

 נועה סימון

חן גושן

פלטת טמפרטורה:

עדי גרף

חני כהן-זדה

ענבל מארי-כהן

נועה סימון

 חן גושן

 

המון תודה לחבר'ה מכיתת היום שהתנדבו לפרסם עבודות. :)

מקווה שנהנתם.

עד הפעם הבאה!

חן.