אדם כהן - אינטואיטיבי לחלוטין

הוא למד אצל ישראל הירשברג, עשה שנה בניו יורק, חזר לת"א ועתה מעלה תערוכה מקצועית ראשונה. לרגל הצטרפותו לצוות מורי "התחנה" - ישבנו לשוחח על הדרך שעבר עד כה.

היי אדם, ספר לנו קצת עלייך למי שלא מכיר..

לצייר באופן רציני התחלתי כבר בגיל 13. חונכתי בבתי ספר אנתרופוסופיים  שם הייתי מוקף הרבה באמנות, בגיל 20 הגעתי לישראל הירשברג שם למדתי 5 שנים ומכאן הכול היסטוריה.

אדם כהן, בן 30 (באפריל), גר בת"א, בוגר בית הספר לרישום וציור פיגורטיבי JSS  של ישראל הירשברג. לימד כמה שנים בבי"ס לציור ופיסול בקיבוץ הרדוף והיום מלמד הן באופן פרטי והן בסטודיו התחנה .כשהיה בן 27 לקח שנה לגור בניו יורק שם נחשף לabstract expressionism של שנות החמישים, למד פיסול פעמיים בשבוע והחזיק סטודיו באופן עצמאי.

איפה למדת פיסול?

ב The Art Students League of New York  אצל ג'ונתן שון. הוא מורה מאוד מיוחד. הפיסול מאוד השפיע על הציורים שלי. בכלל כל השפע שנחשפתי אליו בתקופה הזאת במוזאונים ובגלריות ,
 de kooning, Robert motherwell  למשל. אחרי שנה התמלאתי והחלטתי לחזור לארץ לעבוד.

איך נראה סדר היום שלך?

אני מתחיל לעבוד ב9-10 בבוקר, יש רוטציה אינטואיטבית לחלוטין של דברים במשך השבוע, כל יום אני עובד על משהו אחר: זה יכול להתחיל עם נוף בבוקר (תלוי במזג האוויר), מודל או טבע דומם בצהריים, אם אין טבע דומם אז על איזו שהיא המצאה... בערבים מידי פעם אני עושה פורטרט עצמי או של חברים. ככה נראים הימים בד"כ. אבל לא כל הימים לצערי.

כי צריך זמן גם ללמד...

ללמד זה דבר מדהים. להיות סביב הציור כל פעם ומול המודל, אתה מוקף תלמידים ורואה עבודות ומנהל שיחות. פשוט תענוג. זה מלמד אותי הרבה וזה כיף, אני מקווה שגם לתלמידים.

מאילו אמנים אתה מושפע?

כמובן שישנם האולד מאסטרס (אני מקווה שכולם מושפעים מהם),  אם כי בשנים האחרונות אני יותר מושפע מאמנות שנעשתה במאה האחרונה. Frank aurbach, janice nowinski, kyle staver, ken kewley ועוד.

הערב בגלריית התחנה תפתח תערוכה שלך. "ציורים חדשים"

כן, אלה ציורים מהשנתיים האחרונות, בעצם מאז שחזרתי לארץ. בניו יורק לא סיימתי אף ציור, זאת הייתה שנה של ניסויים בלי שאף אחד שאני מכיר רואה אותם וכשחזרתי לארץ אז היה לי דחף גדול להמשיך את אותם ניסויים. לאט לאט התגבשו להם מחשבות ורעיונות שהיו לי, כאלה שאתה סוחב אתך לאורך זמן ויודע שתבצע מתישהו, בד"כ עם הרבה כישלונות בהתחלה ואחרי שנתיים שלוש אתה מצליח להגיע לפתרון. יש גם רעיונות ספונטניים מהירים כאלה שאתה מבצע מיד.

התערוכה הזו היא עוד אבן דרך, כמו שכל ציור הוא אבן דרך למשהו אחר. היא סוג סויים של סיכום לסוג העבודה הזאת ויש כבר עכשיו בסטודיו ציורים חדשים ושונים, שמתפתחים מתוך מה שהיה.

גלריית "התחנה", בן אביגדור 20, ת"א

                           שעות פתיחה:ב-ד : 10:00-14:00ה- 12:00-18:00ו- 11:00-14:00או בתאום מראש.

להרשמה לשיעורים של אדם:

ימי שני ב"תחנה" http://hatahana-studio.com/evemon2.html

ימי רביעי, מלמד באופן פרטי.

"התחנה" גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/hatahana

ראיון עם ארם ומרתון רישום

שלום לכולם!
לאחרונה ארם גרשוני שלנו התראיין לבלוג המצויין Painting Perceptions.
הראיון מקיף ביותר ומומלץ לכל חובב ציור ואמנות בכלל.
אל תחמיצו.
Interview with Aram Gershuni

ואל תשכחו להגיע בהמוניכם למרתון הרישום המסורתי בסטודיו!
אני יכול להעיד שבשנתיים האחרונות היה ממש כיף, ואני בטוח שגם השנה נעשה המון שמח.
המרתון הוא הזדמנות לרשום בסטודיו באווירה מקצועית אך גם משוחררת, ובחברת ציירים מכל הרמות.
אז בואו, והזמינו חברים!
פרטים:

 

 ביום חמישי , ה20.12.12 החל מ20:00 ועד השעות הקטנות של הלילה. מחיר כניסה 60 ₪

נא לאשר הגעה בטלפון או במייל : hhatahana@gmail.com

 

בהנחיית: ארם גרשוני, רן טננבאום , דוד ניפו ואיליה גפטר.

 

 

לפרטים: מיכל

טל':052-7466459

להת'!
חן.

שלום לכולם!
לאחר תקופה ארוכה של שקט הבלוג חוזר לפעילות.
תוכלו לצפות לתמונות ועידכונים מכיתות היום והערב בימים הקרובים - כולל עבודות של תלמידים!
בנוסף, מורי התחנה ישתפו אתכם בטקסטים, סרטונים, וכל חומר שמעסיק אותם בימים אלו ונוגע כמובן לציור.
נתחיל בהמלצה חמה מרן טננבאום:

וגוסטין לסג׳ה

אחד הפנומנים היותר מוזרים ב או מחוץ לתלמי אמנות המאה העשרים

הצרפתי המוזר הזה עבד ככורה פחם כאשר רוח מעולם המתים תקשרה עמו והודיעה לו כי הוא עתיד להיות צייר. הוא היה בן שלושים וחמש כשהזמין לראשונה חומרי ציור בכדי להוציא לפועל את ציורו הראשון

בטעות קיבל בד באורך שלושה מטרים אך הרוח התעקשה שיצייר על כולו. הוא החל לעבוד על ציוריו לאחר העבודה במכרה מוציאם לאור כמעט כמו פלט דפוס מתחיל מהפינה השמאלית העליונה ועובד ימינה ומטה עד קצה הבד שמנגד מונחה בעיקר על ידי רוחה של אחותו המנוחה. ציוריו מכילים מורכבות פסיפסית קליידוסקופית גאומטרית וצבעונית כמעט על אנושית הם מרחפים מחוץ לכל שדה אמנותי מובהק ועל כן משוייכים לעיתים לקטגוריית הציור הסוריאליסטי או לקטגוריה הרחבה והעמומה יותר שנקראת art brut

ומשמשת אכסנייה לכל אותם יוצרים אוטודידקטים/לוקי נפש/חריגים/אובססיבים/רפיטטיבים/הזויים למיניהם שאין כל קשר צורני/ דיסיפלינרי או תימאטי בין עבודותיהם.

ניתן להבין את סיווגו הסוריאליסטי על רקע היצירה האוטומטית

הארכיטיפ היונגיאני והתת מודע הקולקטיבי שהניעו חיפושים מזן סוריאליסטי אך יצירתו של לסג׳ה כה שונה במופע הויזואלי שלה מכל ציור סוריאליסטי בן זמנה היא מאזכרת הרבה יותר את אמנות מצרים העתיקה אך תפישת המרחב שלה כמעט מודרניסטית במשחקי הpush pull

הצבעוניים והגיאומטרים שלה והפרספקטיבות השטוחות עמוקות שלה

לצערי לא מצאתי חומר מעניין מדי באנגלית אך שלחתי לינק לאתר שמאפשר לפחות הצצה לציורים בתקוה שתהנו

http://www.squidoo.com/augustin-lesage

רן

 

נשמח גם לשמוע מה הכי מעניין אתכם.

לכל שאלה, הצעה, בקשה - hatahanablog@gmail.com

להת'.

חן.

פוסט סופשנה! (דמעה)

שלום לכל קוראיי האדוקים!

אני יודעת, עבר מלא זמן מאז פרסמתי לאחרונה ואתם צודקים, הטייטל של הבלוג מחייב גישה ל"כל מה שקורה בתחנה", ואם לרגע חשבתם שכבר לא קורה הרבה עקב כך - קבלו התנצלותי. זה רק מתוך השאבות לעשייה שאת תוצריה ראיתם בתערוכת סופהשנה שלנו השבוע :) (כולם היו בפתיחה כן?)

קשה בכלל להבין שהסתיימה השנה. מאוקטובר אני רגילה יום יום להתעורר (ממש מוקדם) להגיע לסטודיו ב8, לעבוד, ובמקרה הטוב לעזוב בחמש או להשאר עד שש ולהגיד לכולכם שלום לפני השיעורי ערב...
אני סיימתי את שנתי הראשונה, רוב חבריי לכיתה סיימו את שנתם השנייה וחשבתי שאני חייבת לספר לכם על השנה שעברנו. אני כותבת "עברנו" כי מבחינתי כשאני חושבת על השנה אני חושבת על הכיתה, ואת הפוסט הזה אני רוצה להקדיש לחבריי שהיוו את החלק הכי כיפי בשנה הזאת. תודה לכם על שנה כ"כ מצחיקה, כ"כ עשירה וכ"כ מלמדת. הייתה שנה קשה לטוב ולרע וככה ראינו אותה:

חן גושן
שנה: שנייה
צבע אהוב: קדמיום ילו למון
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: הגמילה משלאק
הצבע שגילית השנה: טרה ורטה
המשפט הכי זכור מניפו: יש הרבה קיר בגב הזה
ארם: אני מעדיף לחשוב על זה לפי מנסל
ההדגמה שהעיפה אותך: כף הרגל של ארם – הסגול סגול הזה
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה: טל פרטוק – רדיוס הכאוס
משפט סיכום: The art of painting is to surround a touch of Venetian red so that it looks like Vermilion".–Edgar Degas

ענבל מארי כהן

שנה: רביעית
צבע אהוב: קשת הצבעים
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: לצייר
הצבע שגילית השנה: אין לי
המשפט הכי זכור מניפו: כל מה שיש לפניכם הוא כמו סופרמרקט, תבחרו מה שאתם רוצים.
ארם: שום, בצל וכד לבן
ההדגמה שהעיפה אותך: ההדגמה המשותפת של שניהם ביחד
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה: ענבל. אני תמיד צריכה לקום לשתות קפה
משפט סיכום: אני חוזרת שנה הבאה

דין בן אורי

שנה: ראשונה
צבע אהוב: אני לא חושב שאני טוב במשחק הזה.

טל פרטוק

שנה: ראשונה
צבע אהוב: לבן
הקושי הכי גדול: קווים ישרים
הצבע שגיליתי השנה: ונישיאן רד
המשפט הכי זכור מניפו: להיות כל הזמן סוג של עריץ על היד שלך ועל האירוע זה כמו לקחת את אמא לדייט.
ארם: כשאתם בונים בניין אתם לא מתחילים מהחלונות ומהקישוטים הקטנים, אתם מתחילים מהיסודות.
ההדגמה שהעיפה אותי: הקצרות של ניפו
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה: חן "את רוצה לפסל את הדמות" גושן
משפט סיכום: לא נרדמתי, צמצמתי עיניים.

איילת כץ

שנה: שנייה
צבע אהוב: אדום
הצבע שגילית השנה: שאין צבע. הצבע כ"כ כרומטי שלא ברור איזה צבע זה.
המשפט הכי זכור מניפו: את אפילו אומרת לצבוע!
ארם: מתה עליו.
ההדגמה שהעיפה אותך: ההדגמה של ניפו מצייר את מיכל
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה: נטלי, בגלל המוזיקה
משפט סיכום: היה אחלה!

חני כהן זדה

שנה: שנייה
צבע אהוב: סגול
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: ההתלבטות האם להתעקש לצייר את המודל למרות הרעש שזה עושה בראש
הצבע שגילית השנה: את האפורים והחומים ושאי אפשר להגדיר צבע
המשפט הכי זכור מניפו:  כתם לא מגדיר את עצמו, כתם מגדיר את הכתם שלידו
ארם: אני לא מצייר את הציור, הציור מצויר על ידי
ההדגמה שהעיפה אותך: כשארם צייר דומם עם הסכין
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה:  כדאי לשבת ליד כולם
משפט סיכום: הייתה שנה קשה ונהדרת

ג'נט פיבן

שנה: ראשונה
צבע אהוב: charcoal black
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: dirty glasses
גיליתי ברישום השנה: the broadest range of grey tones
המשפט הכי זכור מניפו: there are no curves
ארם: don't be afraid to lose your lines
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה: Artur because he curses too much
משפט סיכום: the reviews at the end of the course were so interesting and informative that it would be
worthwhile to have several reviews during the year

ארתור יעקובוב

שנה: שנייה
צבע אהוב: אדום
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: לצייר עם מכחול
הצבע שגילית השנה: אפור צבעוני
המשפט הכי זכור מניפו: דחוף ת'ג'ק ש'ך לתחת!
ארם: תאוריית מנסל
ההדגמה שהעיפה אותך: לא הייתה שום הדגמה שהעיפה אותי השנה
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה: אין לי בעיה עם אף אחד כל עוד לא פולשים לי לטריטוריה
משפט סיכום: חזירים שכמותכם!

עדי גרף

שנה: שניה
צבע אהוב: סרוליאן בלו
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: צבע
הצבע שגילית השנה: קדמיום אורנג'
המשפט הכי זכור מניפו: צריך להקריב דברים מסויימים בשביל להגיע לתופעות אחרות
ארם: להרוס בצורה יצירתית
ההדגמה שהעיפה אותך: כשארם צייר את הפורטרט של אסיה
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה: אף פעם לא הייתה לי בעיה עם אף אחד
משפט סיכום: השנתיים הכי מאושרות בחיי, אתם מדהימים ואני חוזרת לעוד.

נועה סימון

שנה: שנייה
צבע אהוב: ברנט אמבר
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: נועה סימון       
הצבע שגילית השנה: בערך את כל הצבעים?
משפט סיכום: אני מחפשת סטודיו בת"א, אם אתם יודעים על משהו תפנו אליי. אני נואשת.
** פרטיה של נועה שמורים במערכת, אתם מוזמנים לפנות אלינו.

בועז לוינטל

שנה: שניה
צבע אהוב: אדום
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: שאלה מורכבת
הצבע שגילית השנה: כחול
המשפט הכי זכור מניפו: ציור הוא פחות כמו תפירה. יותר כמו צייד.
ארם: כל הזמן מצייר
ההדגמה שהעיפה אותך: ניפו מדגים קצרות
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה: אדם כהן
משפט סיכום: לא למהר להגיב!

רבקה מנדוזה

שנה: ראשונה
צבע אהוב: טורקיז
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: to persist even though I felt inadequate
גיליתי השנה ברישום: layering of tonal values
המשפט הכי זכור מניפו: your line is so joyous and beautiful
ארם: here is a great book I recommend
ההדגמה שהעיפה אותך: Nipo drawing Asia
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה: I don't have a problem with anyone
משפט סיכום: It's been a long roller-coaster ride

לילית בן יעקב

שנה: שניה
צבע אהוב: ורוד
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: הכל
הצבע שגילית השנה: אליזרין קרימזון
המשפט הכי זכור מניפו: לא למהר להגיב!
ארם: אד הוק
ההדגמה שהעיפה אותך: ארם – הפורטרט של אסיה
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה:  טל, היא יודעת מה אתה שומע באוזניות
משפט סיכום: אוייש...

חדווה מזרחי

שנה: שלישית
צבע אהוב: כחול
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: האור בסטודיו – לא היה לי אור צפוני
הצבע שגילית השנה: ואן דייק
המשפט הכי זכור מניפו: את זה אני מאוד אוהב.... ואת זה... אני לא אוהב
ארם: נדנוד הראש
ההדגמה שהעיפה אותך: כשארם וניפו הדגימו ביחד
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה: ענבל, היא לא יכולה לשבת. זזה המון.
משפט סיכום: העבודה מאוד מפרכת ויחד עם זאת מהנה. נהנתי מבחינה יצירתית.

נטלי בן נעים

שנה: ראשונה
צבע אהוב: ורוד
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: הצמרמורות מהפחם
גיליתי השנה ברישום: שאור וצל לא כ"כ שונים
המשפט הכי זכור מניפו: תראי זה לא...
ארם: אל תדאגי את מתקדמת
ההדגמה שהעיפה אותך: כשארם צייר את מיכל
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה: טל, היא כל הזמן צוחקת כשצריך לעבוד
משפט סיכום: היה שווה לבוא

קלייר הווראדס
שנה: שלישית
צבע אהוב: grey
הקושי הכי גדול שהתמודדת איתו השנה: misjudging how long it takes me to paint someone else's portrait.
גיליתי השנה בציור: that light tones can be full of colour rather than white and mid tones are often very chromatic
המשפט הכי זכור מניפו: Something about a painter having to serve their painting
ארם:  About a painting being like a person that ages and goes through stages of its life, from the freshness of its early years to the awkwardness of teenage years, to maturity of adulthood.
ההדגמה שהעיפה אותך: Ilya's from Metzoke Dragot
ליד מי לא כדאי לשבת בכיתה: Hard to say as I was always painting alone on the side...
 משפט סיכום: I am no good at final sentences and I don't like to talk on camera!  But it has been a great 3 years and I am really happy to have found my home in Israel amongst like minded artists at Hatahana.  

אוהבת אתכם!

בהצלחה לכם!

שמרו על קשר!

הנה עוד קצת תמונות